מזרחי ואח' נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ ואח'

פסק דין

1. לפניי תביעה כספית על סך 3,000,000 ₪ בגין הפרת הסכמות נטענות בין הצדדים, שנסבו על יזמות וקידום פרויקטים בתחום הנדל"ן ותחנות התדלוק.

עיקר טענות התביעה

2. על פי הנטען, התובעת 1, גב' רחל מזרחי, עסקה בעבר בייעוץ וארגון ועוסקת כעת בייזום וקידום רעיונות ופרויקטים. התובע 2, מר אברהם גידנסקי, עסק בעבר בתחום הבנייה ועוסק בייזום וקידום רעיונות ופרויקטים והתובעת 3, חברת קרני שושן בע"מ, היא חברה פרטית שהוקמה על ידי גב' מזרחי ומר גידנסקי, שהם בעלי מניותיה ומנהליה.

הנתבעת 1, "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ, היא חברה ציבורית העוסקת בתחום הדלק. הנתבעת 2, חברת דלק נדל"ן בע"מ, היא חברה ציבורית שעיקר פעילותה בארץ ובחו"ל הוא בתחום הייזום של פרויקטים לבנייה ובתחום הנדל"ן בבנייה. שתי הנתבעות הן חברות המשתייכות ל"קבוצת דלק". הנתבע 3, מר הילל (איליק) רוז'נסקי, הוא מנכ"ל חברת דלק נדל"ן מאז שנת 1999 או סמוך לכך.

3. על פי הנטען בתביעה, במחצית שנות התשעים, החליטו התובעים לעסוק ביזמות וקידום פרויקטים, לרבות בתחום הנדל"ן ותחנות התדלוק, וכשלב ראשון, הם החליטו לנסות לאתר קרקעות לצורך הקמת תחנות תדלוק והשקעה בהן.

התובעים טוענים, כי לצורך קידום יוזמתם, הם פנו למספר חברות דלק, ובהן גם לנתבעת 1, אשר למעשה, הייתה חברת הדלק היחידה שהביעה התעניינות ממשית בפניית התובעים, כך שמהמועד האמור ואילך, כל פעולותיהם נעשו עבור הנתבעת 1, ובהמשך גם בשמה.

בשלב מסוים, התקיימה פגישה בין התובעים לבין מר רוז'נסקי ועוזרו האישי, מר פנחס פיינברג (שכונה "פינקו"), שבמסגרתה נדונה לראשונה אפשרות שיתוף פעולה בין הצדדים. בין הצדדים הוסכם, כי התובעים יחלו באיתור מקרקעין עבור הנתבעת 1 לצורך ייזום פרויקטים בתחום תחנות התדלוק, וידווחו על כך לנתבעים.

התובעים טוענים, כי מר רוז'נסקי הבהיר להם, שהוא אינו מעלה הסכמות על גבי הכתב, וכי ניתן להסתמך על התחייבותו בע"פ, ובהתאם לכך, הם אכן הסתמכו על ההסכמות בע"פ, אשר מעולם לא הועלו על הכתב.

התובעים טוענים, כי הם השקיעו מאות רבות של שעות עבודה הכוללות סיורים לאורך הארץ, לימוד נתונים רבים והוצאות כספיות רבות, ומעת לעת הם נפגשו עם מר פיינברג, נציגו של מר רוז'נסקי, והציגו בפניו את הנתונים שנאספו, בין היתר, לגבי מספרי גושים וחלקות של מקרקעין העשויים להיות רלוונטיים. בנוסף, טוענים התובעים, כי במהלך השנים, הם הפגישו את מר פיינברג עם גורמים שונים, במטרה לקדם פרויקטים שהנתבעים מבקשים להוציא אל הפועל, בין היתר עם ועדי מושבים, בעלי אדמות ומתווכים בכל רחבי הארץ.

לטענת התובעים, פעולותיהם נעשו מתוך ידיעה והסכמה ברורים, כי ישולם להם שכרם בגין כל פרויקט אשר יצא אל הפועל כתוצאה מיוזמתם.

לטענת התובעים, חברת קרני שושן הוקמה במטרה לארגן את פעילותם באמצעותה, על פי הצעתו של מר פיינברג.

בכתב התביעה, מפרטים התובעים מקרים שונים שבהם מסרו פרטים של מקרקעין רבים לנתבעים וניסו לעניין אותם בהקמת פרויקטים או תחנות תדלוק בשטחים אלה, ולאחר שרעיונות אלה נפסלו, התברר לתובעים שהנתבעים ממשיכים ביוזמות אלה ללא ידיעתם.

4. מכל מקום, עילות התביעה, מהן נובעים הסעדים הנתבעים, מתגבשות מכח שני מקרים:

(א) על פי הנטען, במהלך שנת 1988 יזמו התובעים רעיון של ייזום ופיתוח מכירות של מוצרים שונים בתחנות התדלוק, ולצורך קידומו הם למדו את הנושא, אספו מידע ואף צילמו תמונות של תחנת תדלוק מסוימת, שאינה בבעלות הנתבעת 1, בה היו קיימים שטחי מכירה קטנים בין המשאבות. התובעים מסרו את המידע הרלוונטי למר פיינברג, ובין הצדדים סוכם, כי הם יפעלו יחדיו לפיתוח המיזם. בשלב מאוחר יותר, מר פיינברג הציג בפני התובעים רשימה של תחנות הדלק של הנתבעת 1 הערוכה על פי מיקומן והיקפי הפעילות בהן.

התובעים טוענים, כי סמוך לתקופה זו, נרכשה השליטה בנתבעות 1 ו-2 על ידי איש העסקים מר יצחק תשובה, באמצעות חברות שבשליטתו, וכעבור זמן מה, מונה מר רוז'נסקי לכהן כמנכ"ל חברת דלק נדל"ן. בעקבות זאת, הנחה מר רוז'נסקי את התובעים לפנות למר אבי וולמרק, ששימש באותה העת כמנהל תחנות התדלוק של הנתבעת 1 באזור הצפון, וכן מסר לתובעים את פרטי מחליפו בתפקיד מנהל פתוח והקמת תחנות תדלוק, מר יפתח הר-חול, שהוא נציג הנתבעות בנוגע לפרויקטים בתחום זה.

על פי הנטען, בעקבות כך, התקשרו התובעים עם חברות שונות וביניהן אסם, עלית, קוקה קולה, טמפו, יפאורה, נסטלה ושטראוס, והעלו רעיון לפיו חברות אלה יתקשרו עם תחנות התדלוק, עם הנתבעת 1 או עם גוף עסקי שירכז את הפעילות, וההתקשרויות בין הצדדים תהיינה מבוססות על מחירים מופחתים, שייקחו בחשבון את כוח הקנייה של כלל תחנות הדלק. התובעים התקשרו גם עם אדריכלית, אשר התבקשה לעצב דגם טיפוסי של נקודות המכירה בתחנות התדלוק.

כעבור מספר שבועות, נפגשו התובעים עם מר אבי וולמרק, ובפגישה נכח גם מר איציק לוי, אחראי שיווק בצפון. במהלך הפגישה סוכם, כי הנתבעת 1 תמסור לתובעים חמש תחנות תדלוק שישמשו כ"פיילוט" באזור חיפה והצפון - מבואות חיפה, מרכז הכרמל, קריית חיים, חוצות אלונים (בהמשך הוחלט להמירה בתחנה אחרת) וכן תחנת דלק במרכז קריית שמונה.

במהלך חודש פברואר 2000, ובעקבות משא ומתן שהתנהל בין הצדדים, התברר לתובעים כי הנתבעים מסרבים לשלם עבור חלקם המשמעותי בהקמת נקודות מכירת מוצרי הנוחות שבתחנות התדלוק, ובכך גרמו להפסד הכנסות ורווחים פוטנציאליים.

(ב) בתחילת שנת 1999 מסר המתווך, מר בן זקן, מידע אודות קרקע המצויה באזור בסיס הג"א על כביש ראשון לציון-נס ציונה, והמצויה בבעלות מושב כפר אהרון, וכן הגיע לרשותם מידע אודות קרקע נוספת המצויה בבעלות המושב, ועשויה להתאים למיזמי נדל"ן.